לא יסור שבט מיהודה על שבט פורענות היה כוונת יעקב על שהיה יודעה שיתחילו מצרים לשעבד את בניו אחר פטירתו וזהו השבט המוסר שגזר המקום ב"ה עליהם להיותם בגלות ארבע מלכיות כמו שכתבתי למעלה שהראה הקב"ה לאברהם בין הבתרים : על זאת הודיעם יעקב שלא יסור השבט המכה ה"נ"ל מהם עד ביאת שילה : וכפי האמת לא נמצא בתנ"ך פתרון השבט לשרביט המלכות לבד לא מרובן המה שבטי פורענות כאשר אוציא ואציג לפניך כל שבט ושבט הנמצא בתנ"ך ואה הם :

שמות כא" כי נאמר כי יכה איש את עבדו

או את אמתו בשבט וגו" הרי שבט המכה היא : ישעיה י ה" הוי אשיר שבט אפי וכו": וי טו" היתפאר הגרזן וכו': כהניף שבט את מרימיו וכו": ישעי י" כדי לכן כה אמר ה' וכו' ומאשיר בשבט יככה וכו': יאי די ושפט בצדק דלים וכו' והכה ארץ בשבט פיו וכו' : ידי השבר ה' מטה

of the second temple, because Jacob and all the prophets maintain, that the arrival of Shiloh, namely, the Messiah, shall be at the latter end of the days. Thus it is stated in Isaiah, ii. 2. "And it shall come to pass in the last days, that the mount of the LORD's house shall be established in the top of the mountains, and shall be exalted above the hills, and all nations shall flow unto it," &c.; and this shall be when the world is filled with the knowledge of ONE ONLY GOD. As Jacob says, Gen. xlix. 10. “And unto him shall the gathering of the people," &c.; and Zech. xiv. 9. " And the LORD shall be king of all the earth; in that day shall there be ONE GOD, and His name ONE," &c. and all nations will gather unto Him. Hereupon Zephaniah says, iii. 6. "For then will I turn to the people a pure language, that they may all call upon the name of the LORD to serve HIM with one consent."

All this refers entirely to the time that the Messiah is to come; as in Isaiah, ii. 4. "And He shall judge among the nation, and shall rebuke many people," (namely, Messiah): " and they shall beat their swords into plow-shares and their spears into pruning-hooks: nation shall not lift up sword against nation, neither shall they learn war any more," &c. Thus declare all the prophets, and point out the coming of the true

על בית שני : כי כמו יעקב כן כל הנביאים ייעדו ביאת שילה באחרית הימים : כדכתיב

בישעיה פרק ב' והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו

איו כל הגוים וכו' : וזאת יהיה כשתמלאה הארץ דעה לדעת כבד ה' לבדו : כמו שנאמר זכריה ידי טי והיה ה' למלך על כל הארץ ביום

אז

ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד : וכו' : ינהרו איו כל הגוים ועל ועל זאת נאמר בצפניה גי טי כי אז אהפוך א עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם

אחד וכו' :

וכל זאת על עת ביאת המשיח נאמרה כדכתיב פרק זה ישעי' ב' ד' ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים (זה משיח) וכתתו חרבותם לעתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי א גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה וג' וכמו כן אמרו כל הנביאים וייעדו ביאת מלך המשיח האמיתי באחרית הימים ולא קודם לכן: גם נוכל לפרש

Jesus was King of the Jews. How is it possible. then that the kingdom of Judah should have entirely ceased? For, on the other hand, the kingdom of Judah was not abolished. They hand down his descendency from the stem of Judah; how can they contend, then, that Judah have lost their kingdom for ever? But it is not as these authors assert, and I will here give the true interpretation. It is well known that the kingdom of Judah was abolished at the destruction of the second temple, when Nebuzaradan enslaved Zeakyah, the king of Judah, which was above four hundred years before the birth of Jesus; and at the time of the second temple no king of Judah existed, but merely their servants reigned, namely, Horodus, and his sons after him, until the second temple was destroyed.

The interpretation of the text, that "the sceptre shall not depart from Judah, nor a Lawgiver from between their seed, until Shiloh comes." By this until, is meant when the kingdom shall cease it shall not be abolished for ever, but until the latter end of the days, for the Messiah is sure to come. From this it is very evident, that the prophecy of Jacob respecting the arrival of Shiloh, is alluding to the latter end of the days.

I am astonished at their expounding the latter end of the days to have been at the time

ודוד הוא מיהודה וכרבריהם שישו היה מלך יהודים ואיך סר המלכות מיהודה א"כ אפילו אחרי באו לא סר המלכות מיהודה והלוא המה מייחסים ייחוסו באבן גליון משבט יהודה ואיך אומרים בביאתו סר השבט של מלכות ממנו : אך לא כדבריהם כי הלוא ידוע שכבר סר המלכות מיהודה בחורבן בית הראשון כאשר הגלה נבוזראדן את צדקיה מלך יהודה שהיה מקודס לידת ישו הנוצרי יותר מתי שנה : ובימי בית שני לא היה שום מלך משבט יהודה כי רק עבדיהם מלכו בבית השני הוא הורדום ובניו

אחריו עד חורבן הבית שני :

עכי פירוש לא יסור שבט מיהודה לפי הפשט האמיתי עד כלומר אעפ"י שיסור המלכות מיהודה מימי לא עד עולמי עד כי יבא כי בוודאי יבא שילה וזהו לאחרית הימים וכו' : ע"כ נראה בעין ברור מנביאת יעקב בביאת שילה לאחרית הימים ומאין יצא להם לפרש אחרית הימים